תסמיני נזלת כרונית גורמים לנטל בריאותי משמעותי בקרב ילדים ויכולים להיות בעלי התייצגות הטרוגנית. הגדרת פנוטיפים של נזלת כרונית בילדות ופתוביולוגיה קשורה עשויה להוביל למניעה או לשיפור הטיפולים.
עוד בעניין דומה
לאחרונה פורסמו בכתב העת The Journal of Allergy and Clinical Immunology ממצאיו של מחקר שבו חוקרים ביקשו להעריך דפוסים אורכיים של תסמיני נזלת בילדות ולקבוע את הקשר שלהם עם גורמי סיכון בחיים המוקדמים, מחלות נלוות אלרגיות וביטוי גנים של תאי אפיתל באף.
תסמיני נזלת כרונית הוערכו בין הגילאים 1-11 שנים ב-485 ילדים עירוניים בסיכון גבוה למחלה אלרגית בקבוצת הלידה של URECA (סביבה עירונית ואסתמה בילדות). זוהו פנוטיפים של נזלת אורכית והקשר שלהם לחשיפה מוקדמת, מחלות נלוות אטופיות ודפוסים של ביטוי גנים של תאי אפיתל באף בגיל 11 שנים.
תוצאות המחקר הדגימו שתסמיני נזלת כרונית החלו מוקדם בילדים רבים והיוו גורם סיכון לפיתוח רגישות אירואלרגנית. החוקרים זיהו ארבעה פנוטיפים של נזלת אורכית: נמוכה/ מינימלית, מתמשכת, ירידה מתמשכת ועלייה מאוחרת.
נזלת מתמשכת היתה קשורה באופן הדוק ביותר לרגישות אלרגית ולאסתמה. גורמי הסיכון לנזלת מתמשכת כללו הצטננות תכופה (P < .001), שימוש באנטיביוטיקה (P < .001) וחשיפה מופחתת לאירואלרגנים שכיחים בתוך הבית (P = .003). בהשוואה לפנוטיפ נזלת נמוך/מינימלי, הפנוטיפים האחרים של נזלת היו קשורים לביטוי מוגבר של גנים מסוג 2 וירידה בביטוי של גנים של תגובה חיסונית.
החוקרים הסיקו כי בילדים עירוניים, תסמיני נזלת קודמים לרוב לרגישות אירואלרגנית. לפנוטיפים של נזלת המבוססים על סימפטומים היו גורמי סיכון ברורים.
תוצאות אלו מצביעות על כך שהתמקדות בגורמי סיכון בחיים המוקדמים ומנגנוני חיסון מובהקים עשויה להיות יעד למניעת נזלת כרונית בילדות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה