במחקר אקראי, מבוקר פלצבו, כפול סמיות, החוקרים שאפו לקבוע אילו מרכיבים של מאזן האנרגיה מתווכים את הירידה הקלינית המשמעותית במשקל שהוכחה בשימוש בקוטדוטיד (cotadutide), פפטיד-1 דמוי גלוקגון (GLP-1)/ אגוניסט לרצפטור גלוקגון, במחקרים בשלב מוקדם.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Diabetes Obesity and Metabolism, החוקרים שאפו לבחון את ההשפעות של קוטדוטיד על ירידה במשקל, צריכת אנרגיה (EI) והוצאה אנרגטית (EE) במבוגרים הסובלים מעודף משקל והשמנת יתר עם סוג 2 סוכרת.
לאחר קבלת פלצבו למשך 16 ימים, המשתתפים חולקו באקראי 2:1 לטיפול תת עורי כפול סמיות למשך 42 יום עם קוטדוטיד (100-300 מיקרוגרם ביום) או פלצבו.
המחקר בוצע במתכונת של מחקר פאזה 2a, מרכז יחיד, אקראי, מבוקר פלצבו. החוקרים איתרו 19 מטופלים לקבוצת הקוטדוטיד ו-9 מטופלים לקבוצת הפלצבו, מתוכם 12 משתתפים (63%) בקבוצת הקוטדוטיד ו-7 משתתפים (78%) בקבוצת הפלצבו השלימו את המחקר.
מתוצאות המחקר עולה כי השינוי הממוצע במשקל היה 4.0%- (רווח בר סמך 90%, -3.1% עד -4.9%, p = 0.011) עבור קבוצת הקוטדוטיד ו-1.4% עבור קבוצת הפלצבו (רווח בר סמך 90%, -0.1% עד -2.7% , p = 0.011).
צריכת האנרגיה היתה נמוכה יותר ב-41.3% עם קוטדוטיד לעומת פלצבו (רווח בר סמך 90%, -66.7 עד -15.9, p = 0.011). מבחינת ההוצאה האנרגטית, ההבדל בין קבוצות הקוטדוטיד והפלצבו היה 1.0% (רווח בר סמך 90%, -8.4 עד 10.4, p = 0.784) כאשר נמדד באמצעות מים עם סימון כפול, מה שלא מצביע על הבדל משמעותי.
עם זאת, כאשר ההוצאה האנרגטית נמדדה על ידי קלורימטריה עקיפה, קבוצת הקוטדוטיד הראתה ירידה מובהקת בהוצאה האנרגטית של 6.5%- (רווח בר סמך 90%, -9.3 עד -3.7, p < 0.001).
החוקרים סיכמו כי ירידה במשקל עם קוטדוטיד מונעת בעיקר מצריכה אנרגטית מופחתת, עם שינויים מפצים קטנים יחסית בהוצאה האנרגטית.
מקור: