תסמונת סטיבנס-ג'ונסון (SJS) ונמק אפידרמיס רעיל (TEN) הן תגובות של רגישות יתר הנגרמות על ידי תרופות והמאופיינות על ידי נמק אפידרמיס נרחב, שחיקות קרום רירי וממצאים מערכתיים.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Clinics in Dermatology, החוקרים ביקשו להעריך את הניהול של SJS ו-TEN, המאפיינים הקליניים וההיסטופתולוגיים של SJS ו-TEN ואת ההשפעה על תמותה בבית חולים שלישוני.
החוקרים ערכו ניתוח רטרוספקטיבי של 28 חולים שאובחנו עם SJS או TEN בהתבסס על ממצאים קליניים והיסטופתולוגיים, על פי קריטריוני הסיווג של מספר מחקרים. החוקרים העריכו את הדרמטוגרפיה, מחלות נלוות, היסטוריית התרופות, מאפייני הנגעים, ממצאים קליניים, טיפולים, בדיקות דם ותוצאות. החוקרים השתמשו בסולמי חומרה (SCORTEN, Re-SCORTEN, ABCD-10) להערכת הטיפול ולניבוי תמותה.
תוצאות המחקר הדגימו כי מבין 28 החולים, 89.2% סבלו ממחלות נלוות, בעיקר מחלות לב וכלי דם ול-21.4% היו הפרעות אוטואימוניות. כל החולים קיבלו טיפול סיסטמי (46.6% מונותרפיה, 53.6% טיפול משולב), כאשר סטרואידים סיסטמיים (71.4%) ואימונוגלובולינים תוך ורידי (67.8%) היו טיפולים נפוצים. בתוצאות גם ראו סיבוכים, כולל זיהומים מערכתיים (67.9%) והלם ספטי (10.7%).
שיעור התמותה הכולל עמד על 17.8%. הניתוח הסטטיסטי הצביע על כך שממאירות, ציון ABCD-10 גבוה ויחס גבוה בין נויטרופילים ללימפוציטים היו קשורים באופן מובהק לתמותה. בנוסף, ראו כי היקף שטח הגוף המושפע לא היה בקורלציה מובהקת עם תמותה.
לסיכום, מחקר זה מספק תובנות לגבי ניהול חולים עם SJS או TEN וחושף גורמים המשפיעים על תמותה בבית חולים שלישוני.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה