תכנון טיפול הולם קשור, בין היתר, להבנה כיצד מצב סוציואקונומי משפיע על הסימפטומים והקשיים של מטופלים בסוף חייהם. מידע בנושא זה חסר בייחוד בקרב מטופלים לא אונקולוגיים.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Palliative Medicine ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מצב סוציו-אקונומי לסימפטומים והקשיים של מבוגרים המטופלים במסגרת של טיפול פליאטיבי.
במחקר זה ביצעו החוקרים ניתוח משני של נתונים אלקטרוניים הנאספים באופן שגרתי. המחקר הנוכחי כלל את נתוניהם של 7,860 נבדקים בני 60 ומעלה (38.3% מהם חולי סרטן), אשר נבדקו בידי מומחים לרפואה פליאטיבית בשני בתי חולים בלונדון (בין 1 לינואר 2016 ל-31 בדצמבר 2019).
בעזרת רגרסיה לינארית רב-משתנית דירגו החוקרים את הנבדקים, וזאת לפי שלוש תת הקבוצות של מדד IPOSי(Integrated Palliative care Outcome Scale) ובהתבסס על מצב סוציו-אקונומי (על בסיס מדד Index of Multiple Deprivation).
תוצאות המחקר הדגימו כי לאחר התאמה לנתונים דמוגרפיים ומאפיינים קליניים, מטופלים המתגוררים באזור עם החתך הסוציו-אקונומי הנמוך ביותר היו בעלי ציון ניבוי גבוה (גרוע) יותר בתת הסעיף של בעיות מעשיות ותקשורתיות, וזאת בהשוואה לאנשים המתגוררים באזור החתך הגבוה ביותר (5.38 [רווח בר-סמך 95%: 5.10-5.65] אל מול 4.82 [4.62-5.02], בהתאמה). פערים אלה הלכו וירדו עם העלייה בגיל.
לא הודגם קשר מובהק בין מצב סוציו-אקונומי נמוך לציון תת הסעיף של סימפטומים פיזיולוגיים ורגשיים.
מתוצאות מחקר זה עולה כי מיקוד משאבים לטיפול בבעיות מעשיות ותקשורתיות יכול להוות אסטרטגיה לצמצום אי השוויון בטיפול במטופלים משכבות סוציו-אקונומיות שונות. החוקרים קוראים לביצוע מחקרי המשך בבתי חולים ובמסגרות שונות אשר יכללו מדדי תוצא ממוקדים לבחינת אי שוויון בטיפול.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה