במסגרת מחקר שפורסם בכתב העת Arthritis & Rheumatology, החוקרים חקרו את ההשפעה של טיפול ביולוגי עם DMARD בחולי IMID על התגובה החיסונית לאחר הדבקה בנגיף ה-SARS-CoV-2. החוקרים בדקו את שכיחות ומשך התגובה ההומורלית, וכן את קצב ההיפוך הסרולוגי (seroconversion) לאחר המחלה.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים אספו חולי IMID שאינם מקבלים טיפול, או שטופלו עם טיפול קונבנציונלי או טיפול ביולוגי עם DMARD במהלך הגל הראשון והשני של מגיפת הקורונה. בנוסף, המחקר כלל עוקבת בקרה המורכבת מעובדי מקצועות הבריאות ומשתתפים שאינם נמנים על מקצועות אלה. החוקרים ערכו את המחקר באופן פרוספקטיבי ובמהלכו נמדדו רמות הנוגדנים Anti-SARS-CoV-2 IgG.
החוקרים השתמשו ברגרסיה מתוקננת לגיל, מין, זמן דגימה ו-exposure risk behavior על מנת לחשב את הסיכון היחסי ל-seropositivity. שיעור ההיפוך הסרולוגי הוערך במשתתפים אשר נדבקו בקורונה לפי בדיקת PCR. משך תגובת הנוגדנים הוערך על ידי הערכה מחודשת של משתתפים אשר נמצאו כחיוביים במהלך הגל הראשון של המגיפה.
אנליזת המחקר כללה 4,508 משתתפים (מתוכם 2,869 חולי IMID, ו-1,639 בקבוצת הבקרה). הסיכון היחסי הלא מתוקנן (RR 0.44, רווח בר-סמך של 95% (CI): 0.31-0.62) והמתוקנן (RR 0.50; CI: 0.34-0.73) ל-SARS-CoV2 IgG היה נמוך יותר באופן מובהק (p<0.001) בחולי IMID המטופלים עם bDMARDs בהשוואה לביקורת שאינם ממקצועות הבריאות.
שיעור זה נמצא בעיקר בקרב המטופלים אשר טופלו עם נוגדי TNF-alpha, IL-17 ו-IL-23. סיכון יחסי מתוקנן של חולי IMID שאינם מטופלים (1.12; 0.75-1.67) או חולי IMID המטופלים עם csDMARDs (0.70; 0.45-1.08) לא היה שונה באופן מובהק לעומת משתתפי הביקורת שאינם ממקצועות הבריאות.
היעדר היפוך סרולוגי במשתתפים עם PCR חיובי היה נפוץ יותר (38.7%) בקרב מטופלים עם bDMARD לעומת משתתפי הביקורת שאינם ממקצועות הבריאות (16%). בסך הכל, 44% מהמשתתפים עם התוצאה החיובית איבדו במהלך המעקב את נוגדני ה-SARS-CoV2 שפיתחו, כאשר השיעורים הגבוהים יותר נמצאו בקרב חולי ה-IMID שטופלו עם bDMARDsי(RR: 2.86; CI: 1.43-5.74).
החוקרים מסכמים כי חולי IMID המטופלים עם bDMARDs הראו שכיחות נמוכה יותר של נוגדני SARS-CoV-2, שיעור נמוך יותר של היפוך סרולוגי לאחר הדבקה ב-SARS-CoV-2, ועשויים להראות תגובה הומורלית למשך זמן קצר יותר.
מקור: