הדמיות פרפוזיה בחולים עם שבץ באזור anterior circulation מסייעות לזהות חולים אשר יגיבו לטרומבקטומיה (ET: Endovascular thrombectomy). עם זאת, לא ידועה מידת ההשפעה של אמצעי זה על חסימה של העורק הבזילרי (BAO) והטיפול בה.
עוד בעניין דומה
במחקר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology, החוקרים בדקו האם בחולים עם BAO, הסובלים מהיפופרפוזיה חמורה (משך הזמן לריכוז מלא בשניות [Tmax] > 10) באזורים מוגבלים, עשויה להיות תגובה טובה לטיפול עם ET בהשוואה למטופלים עם מעורבות של אזורים נרחבים יותר.
לצורך כך, החוקרים ביצעו מחקר עוקבה אחרוני רב מרכזי על חולים עם BAO אשר עברו בדיקות הדמיה טרם הליך ה-ET. החוקרים הגדירו Critical Area Perfusion Score (CAPS; 0-6 נקודות), אשר כימת היפופרפוזיה חמורה (Tmax > 10) באזורים שונים: המוח הקטן (נקודה 1/המיספרה), פונס (2 נקודות), ומוח אמצעי ו/או תלמוס (2 נקודות).
התוצא העיקרי של המחקר היה שיפור בתפקוד לאחר 90 ימים מביצוע ה-ET (modified Rankin Scale = 0-3). המטופלים עברו דיכוטומיה (dichotomized) לקבוצה עם תוצא חיובי (CAPS ≤ 3) וקבוצה עם תוצא שלילי (CAPS > 3).
במחקר נכללו 103 מטופלים. בקבוצת המטופלים עם תוצא חיובי (CAPS ≤ 3) (87%) נצפה ניקוד נמוך יותר במדד ה-National Institutes of Health Stroke Scale (NIHSS; טווח בין-רבעוני [IQR] = 7-22) בהשוואה למטופלים עם תוצא שלילי (CAPS > 3) (13%; 23, IQR = 19-36; p = 0.01). ב-84% מהמטופלים הושגה רה-פרפוזיה, ללא הבדל בין קבוצות CAPSי(p = 0.42).
ב-64% ממטופלי ה-CAPS ≤ 3 עם רה-פרפוזיה נראה תוצא חיובי, בהשוואה ל-8% מקבוצת ה-CAPS ≤ 3, ללא רה-פרפוזיה (יחס הסיכויים [OR] = 21.0, רווח בר-סמך של 95% [CI] = 2.6-170; p < 0.001). בקבוצת ה-CAPS > 3 לא היו מטופלים עם תוצא חיובי מההליך, ללא קשר לרה-פרפוזיה.
ברגרסיה רבת משתנים CAPS ≤ 3 נמצא כמנבא חזק בלתי תלוי לתוצא חיובי, לאחר תקנון של רה-פרפוזיה, גיל ו-NIHSS טרם הליך ה-ETי(OR = 39.25, CI 1.34->999, p = 0.04).
החוקרים מסכמים כי טרומבוקטומיה הובילה לתוצאות חיוביות בחולים עם חסימה של העורק הבזילרי עם אזורים מוגבלים של היפופרפוזיה. עם זאת, במטופלים עם אזורים נרחבים יותר של היפופרפוזיה לא נמצאה תועלת מרה-פרפוזיה אנדווסקולרית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה