נוגדנים מנטרלים חזקים כנגד נגיף הקורונה (SARS-CoV-2) מכוונים לעתים קרובות לאתר הקשירה לקולטן (RBS) של חלבון ה"ספייק", אך השונות של אפיטופים של RBS מעכבת נטרול נרחב של מספר רב של סרבקו-ווירוסים (sarbecoviruses) ונגיפים עם סחף גנטי. במחקר שפורסם בכתב העת Immunity, השתמשו החוקרים בעכברים שעברו הומינזציה לצורך זיהוי נוגדן RBS עם גן VH של תאי נבט, העשוי לנטרל נגיפי קורונה ממשפחת ה-SARS, כולל הווריאנטים SARS-CoV ו-SARS-CoV-2.
עוד בעניין דומה
באמצעות קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן חשפו החוקרים כי לנוגדן יש יכולת זיהוי מתואמת כאשר לשרשרת הכבדה של הנוגדן יש יכולת לזהות אתרים שמורים שאינם RBS, ואילו השרשרת הקלה מזהה אתרי RBS עם זווית קשירה המחקה את הקולטן ACE2.
טביעות הרגל המועטות באזור ההיפר-משתנה של RBS תרמו ליכולת נטרול רחבה, שהעוצמה באמצעות החלפת סוג הנוגדן (class switching) של אימונוגלובולינים מסוג G3 (IgG3).
ההתקשרות המתואמת הביאה לנטרול רחב של SARS-CoV ושל וראינטים מדאיגים של SARS-CoV-2. טיפול באוגרים באמצעות נוגדן תרפויטי במינון נמוך הביא להפחתת הטיטר הנגיפי ולצמצום התחלואה, במהלך אתגר SARS-CoV-2. הבנת הבסיס המבני לפעילות המנטרלת הרחבה עשוי להוביל לתכנון של קשת רחבה של תרופות וחיסונים.
מקור:
Onodera, T et al. Immunity. 2021 Oct 12;54(10):2385-2398.e10.doi: 10.1016/j.immuni.2021.08.025
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה