חסר מידע בדבר הקשר שבין רמות HbA1c (המוגלובין מסוכרר) והסיכון לתמותה מכל סיבה בקרב מטופלים עם סוכרת תחת טיפול המודיאליזה (Hemodialysis – HD). במחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Diabetes Research and Clinical Practice ביקשו החוקרים לבחון את הקשר שבין HbA1c והסיכון לתמותה מכל סיבה, וזאת בקרב מטופלים עם סוכרת תחת טיפול HD. החוקרים בחנו נושא זה תוך חלוקת המטופלים לשתי קבוצות גיל – מעל ומתחת לגיל 75.
עוד בעניין דומה
מחקר זה כלל 2,487 מטופלים (גיל ממוצע של 66 שנים, 66% גברים) אשר חולקו לשכבות הגיל: 1,810 עד גיל 75 (כולל) ו-677 מעל גיל 75. המעקב אחרי המטופלים נערך בין השנים 2008-2018.
תוצאות המחקר הדגימו כי 1,295 (52%) מכלל הנבדקים ובכללם 473 (70%) מהמטופלים מעל גיל 75 נפטרו במהלך המעקב. מניתוח רב משתני עלה כי בקרב המטופלים עד גיל 75, אך ורק רמות HbA1c > 9.7% היה קשר לסיכון מוגבר לתמותה מכל סיבה (יחס סיכונים: 2.03, רווח בר-סמך 95%: 1.43-2.89).
במטופלים מעל גיל 75, HbA1c ≤ 5 % (יחס סיכונים: 1.67, רווח בר-סמך 95%: 1.16-2.40), HbA1c 6.9-7.8 % (יחס סיכונים: 1.41, רווח בר-סמך 95%: 1.03-1.93) ו-HbA1c 8.7%-9.7 % (יחס סיכונים: 1.79, רווח בר-סמך 95%: 1.08-2.96) הודגמו כבעלי קשר לסיכון מוגבר לתמותה מכל סיבה.
מתוצאות מחקר זה עולה כי מתקיים קשר בצורת J בין רמות HbA1c ותמותה מכל סיבה שהיא, וזאת אך ורק במטופלים מעל לגיל 75. נתונים אלה מצביעים על כך שבאוכלוסיה המבוגרת של מטופלים סוכרתיים תחת טיפול HD, הן שליטה מדוקדקת בגלוקוז והן היפרגליקמיה עלולים להיות פוגעניים וקשורים לסיכון מוגבר לתמותה.
מקור: