מחקרים מראים כי עם אורח חיים בריא וטיפול מונע ניתן להגיע לגיל מבוגר עם מוח חד ומתפקד היטב. אמנם אין אפשרות לשנות גיל ביולוגי, או גנטיקה, אך הרפואה המודרנית מציעה חדשות מעודדות: חלק ניכר מהתחלואה המוחית ניתנת להשפעה, ולעיתים אף למניעה, בעזרת התערבות מוקדמת ומותאמת אישית, ובאמצעות שינוי באורח החיים. לפי מחקרים עדכניים, עד 45% ממקרי הדמנציה ניתנים למניעה (ועד 90% ממקרי השבץ המוחי)!

לדברי פרופ' דוד טנה, יו"ר החברה הישראלית לנוירולוגיה קוגניטיבית ומנהל מכון שבץ מוח וקוגניציה ברמב"ם: "מנתוני הסקר הלאומי לדמנציה מטעם משרד הבריאות עולה כי מומלץ לבצע הערכות קוגניטיביות סדירות לכל אדם מגיל 60 ומעלה, אחת לשישה -עד שנים עשר חודשים, בהתאם להנחיות הקליניות, ולתעד את תוצאותיהן בתיק הרפואי הממוחשב. עם זאת, מערכת הבריאות, לרבות משרד הבריאות, קופות החולים ובתי החולים – טרם מיישמת בפועל את ההמלצה. מדובר בהזדמנות עצומה, ובפרט בעת הזאת, למנוע, לצמצם ולדחות התפתחות דמנציה על כל השלכותיה.

בסקר הדמנציה הלאומי יש דגשים נוספים, בהם:

• יש להקפיד לכלול בהערכות גם אוכלוסיות בסיכון לתת-אבחון, כגון בני מעמד סוציו-אקונומי נמוך והאוכלוסייה הערבית.
• יש להדגיש את תפקידם המרכזי של רופאי המשפחה במניעה, אבחון מוקדם וטיפול, ובהפניה לרופאים מומחים, בהתאם לצורך.
• יש להנחות את המטפלים לעקוב אחר גורמי סיכון העלולים לגרום לפגיעה קוגניטיבית, כמו יתר לחץ דם, סוכרת, חוסר פעילות גופנית והשמנת יתר, הן כמניעה ראשונית, והן כמניעת הדרדרות המחלה.
• יש לבצע הערכות תפקודיות וסיקור לתסמיני דיכאון, כחלק בלתי נפרד מתהליך האבחון,
• יש להבטיח נגישות לטיפול תרופתי כנגד דמנציה ולתסמינים הנפשיים וההתנהגותיים הנלווים למחלה.

דמנציה (בעברית: קיהיון), היא הפרעה נוירו-קוגניטיבית, הפוגעת בתפקוד הקוגניטיבי והמנטלי, ואינה נובעת מתהליכי הזדקנות טבעיים. בדרך כלל היא פוגעת באנשים שגילם מעל 65, אך עלולה להתפתח גם בקרב אנשים צעירים יותר. ישנם סוגים שונים של דמנציה, ואחד מהם הוא מחלת אלצהיימר, שהיא מחלה ניוונית של המוח הגורמת ל- 60%-70% ממקרי הדמנציה. תסמיני הדמנציה משתנים לפי שלבי ההתדרדרות בתפקוד הקוגניטיבי, המוטורי וההתנהגותי. לפי ארגון הבריאות העולמי, כ- 55 מיליון בני אדם בעולם לוקים בדמנציה, ואילו בישראל חיים כ- 150 אלף חולי דמנציה, ובכללה אלצהיימר.

בין גורמי המחלה: אורח חיים לא בריא (השמנה, עישון, מיעוט פעילות גופנית, סטרס), לחץ דם גבוה ולא מאוזן, סוכרת לא מאוזנת, דיכאון, בדידות ומתח נפשי השכלה נמוכה (תת אתגור של המוח) ליקויי שמיעה וראיה לא מטופלים, גיל מבוגר וגנטיקה.

"חשוב להבהיר כי דמנציה אינה מופיעה בִּן לילה. מדובר בתהליך הדרגתי, הנמשך על פני שנים רבות", מסביר פרופ' טנה. "דמנציה גם אינה מחלה אחת, אלא מונח כולל לאשכול של מחלות ומצבים הפוגעים בזיכרון, בכישורי החשיבה ובהתנהגות. כאשר הפגיעה חמורה עד כדי שיבוש בתפקוד היומיומי, היא מוגדרת כדמנציה. לעומת זאת, כאשר קיימת ירידה בזיכרון ובכישורי החשיבה, אך הפגיעה קלה יותר ואינה משבשת את התפקוד היומיומי, אנו מתייחסים לכך כאל ירידה קוגניטיבית מתונה".

"כיום, רק כ-1 מכל 5 מקרים של ירידה קוגניטיבית בעולם מאובחן בשלב המוקדם של ירידה קוגניטיבית מתונה (MCI) – נתון זה ממחיש את הפער המשמעותי בזיהוי מוקדם, את אובדן ההזדמנות להתערבות מניעתית וטיפולית - בשלב שבו עדיין ניתן לעכב את התקדמות המחלה, ואת הצורך הדחוף בהעלאת מודעות, בהנגשת בדיקות סקר ובשיפור מסלולי האבחון בקהילה ובמרפאות ייעודיות".

פרופ' טנה מדגיש: "שמירה על בריאות המוח היא משימה רפואית-לאומית ומתחילה בהחלטות נכונות בחיי היומיום, ובמעקב ורפואה מונעת מותאמת אישית. כשמתגלים סימנים של ירידה בזיכרון, שינויים בשפה, בכישורי החשיבה, או בהתנהגות, הזמן הוא גורם קריטי. פנייה מידית לאבחון רפואי מקצועי יכולה לאתר גורמים הפיכים, להבטיח אבחון מדויק ולפתוח חלון הזדמנויות לטיפולים מתקדמים לאלצהיימר כבר בשלב מוקדם".

החברה הישראלית לנוירולוגיה קוגניטיבית הוקמה לפני כשנה, ופועלת לקידום מחקר חדשני, להנגשת כלים אבחוניים מתקדמים, טכנולוגיות ותרופות חדישות, ולהכשרת נוירולוגים קוגניטיביים. החברה שואפת להטמיע טיפולים מתקדמים ומבוססי ראיות, במטרה לשפר את איכות חיי המטופלים ובני משפחותיהם, להקל על התמודדותם היומיומית ולספק תקווה.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה