במחקר רטרוספקטיבי שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Alzheimer's Disease, החוקרים ביקשו לבחון האם שימוש בסמגלוטייד (Semaglutide) קשור בירידה בסיכון להתפתחות דמנציה הקשורה למחלת אלצהיימר - דמנציה וסקולרית, דמנציה פרונטו-טמפורלית ודמנציה של Lewy body.
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו במאגר רשומות רפואיות אלקטרוניות בארה"ב ואיתרו 1,710,995 מטופלים עם סוכרת סוג 2 תוך השוואת טיפול בסמגלוטייד לתרופות אחרות לטיפול בסוכרת. נבדקה אבחנה ראשונה של דמנציה הקשורה למחלת אלצהיימר במעקב של שלוש שנים, תוך שימוש במודלים של רגרסיית קוקס, ניתוחי שרידות קפלן-מאייר והתאמת ציוני נטייה.
מתוצאות המחקר עולה כי טיפול בסמגלוטייד היה קשור בירידה מובהקת בסיכון המצטבר לדמנציה הקשורה למחלת אלצהיימר - בהשוואה לאינסולין (יחס סיכון 0.54, רווח בר סמך 95%, 0.49–0.59) בהשוואה למטפורמין (יחס סיכון 0.67, רווח בר סמך 95%, 0.61–0.74) ובהשוואה לאגוניסטים ל-GLP-1 מהדור הישן (0.80, רווח בר סמך 95%, 0.72–0.89).
ניתוח תת סוגים הראה ירידה מובהקת בסיכון לדמנציה וסקולרית, אך לא נמצא קשר מובהק עם דמנציה פרונטו-טמפורלית או עם דמנציה של Lewy body.
החוקרים סיכמו כי ממצאי המחקר תומכים בהשפעה מגנה של סמגלוטייד מפני התפתחות דמנציה בקרב מטופלים עם סוכרת סוג 2. עם זאת, נדרשים מחקרים אקראיים מבוקרים נוספים להוכחת קשר סיבתי ולהבנת המנגנונים המעורבים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה