במחקר פרוספקטיבי אקראי בן 12 שבועות, שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Alzheimer's Disease, החוקרים ביקשו להשוות את השפעתה של וורטיאוקסטין (vortioxetine) לעומת תרופות אחרות ממשפחת נוגדי הדיכאון ובהן אסציטלופראם (escitalopram), פארוקסטין (paroxetine) ובופורפיון (bupropion) על תפקוד קוגניטיבי במטופלים עם מחלת אלצהיימר ודיכאון.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 108 מטופלים אמבולטוריים, אשר קיבלו טיפול שגרתי בוורטיאוקסטין או בתרופות נוגדות דיכאון אחרות. נתונים נאספו בתחילת המחקר, לאחר שישה חודשים ולאחר 12 חודשים.
תפקוד קוגניטיבי הוערך באמצעות MMSEי(Mini-Mental State Examination), AMי(Attentive Matrices), CPMי(Coloured Progressive Matrices) ו-Digit Span. תסמיני דיכאון הוערכו באמצעות סולמות HAM-D ו-CSDDי(Cornell Scale for Depression in Dementia).
מתוצאות המחקר עולה כי חל שיפור במדדים הקוגניטיביים בכל קבוצות הטיפול, אך השיפור היה מובהק סטטיסטית בקבוצת הוורטיאוקסטין בלבד עבור MMSE,יAM ו-CPMי(p<0.001), בעוד שבקבוצות האחרות לא נרשם שיפור מובהק.
במדד Digit Span לא נמצא שינוי מובהק באף אחת מהקבוצות. השוואה בין הקבוצות העלתה כי השיפור במדדים MMSE,יAM ו-CPM היה מובהק בקבוצת הוורטיאוקסטין (p<0.05), ואילו במדד Digit Span נצפתה מגמה לטובת וורטיאוקסטין, אך ללא מובהקות סטטיסטית.
גם במדדי הדיכאון (HAM-D ו-CSDD) נמצא יתרון מובהק סטטיסטית לטיפול בוורטיאוקסטין (p<0.05).
החוקרים סיכמו כי לטיפול בוורטיאוקסטין היתה עדיפות בשיפור תסמינים קוגניטיביים ודכאוניים בקרב חולי אלצהיימר לעומת תרופות נוגדות דיכאון אחרות. עם זאת, נדרשים מחקרים רחבי היקף נוספים כדי לבחון אם ההשפעה הקוגניטיבית החיובית נובעת מהשפעה ישירה של וורטיאוקסטין או מתיווך דרך יעילותה האנטי דכאונית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה