סקירה מאת ד״ר טליה נתן – מומחית לנוירולוגיה, רופאה בכירה ביחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית, המערך הנוירולוגי, המרכז הרפואי תל אביב ע״ש סוראסקי, איכילוב.
תחומי עיסוק עיקריים בכנס כללו הצגת מחקרים חדשניים על הפתופיזיולוגיה של מחלות אלצהיימר ופרקינסון, תוך דגש על תפקיד מנגנוני דלקת והפגיעה הסינפטית. טכנולוגיות הדמיה מתקדמות וביומרקרים מדם ו-CSF הודגשו ככלים חשובים לגילוי מוקדם ולניטור התקדמות המחלה.
כמו כן הוצגו גישות טיפול חדשות, כולל Gene Editing ומערכות מתקדמות להעברת תרופות באופן ממוקד למוח. בנוסף נדונו טיפולים מבוססי תרופות קיימות (Repurposing) והמשך ניסיונות לפיתוח תרופות משנות מהלך מחלה (Disease-Modifying Therapies) ועדכון משתתפי הכנס בהתקדמות ניסויים קליניים בולטים, עם מגמה הולכת וגדלה של התאמת הטיפול לפרופיל הגנטי והביולוגי של המטופלים – מתוך מטרה לשפר את היעילות ולצמצם תופעות לוואי.
בכנס עסקו, בין השאר, גם בדיווח נתונים עדכניים ממידע קליני (Real-World Evidence) אודות השימוש ב-Amyloid-Targeting Treatmentsי(ATT). בארה״ב, הראו כי השימוש ב-Lecanemabי(®Leqembi) - תרופה נוגדת עמילואיד לאלצהיימר בשלב מוקדם, תואם את ההמלצות לרישום התרופה שאושרו על ידי ה-FDA, והיענות המטופלים הצביעה על כך שמעקבי MRI תכופים או תופעות לוואי אפשריות לא הורידו באופן משמעותי את שיעורי מתן התרופה [1].
גם צוות המרכז לטיפולים מתקדמים ביחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית, המרכז הרפואי ע״ש סוראסקי, איכילוב, הציג את הניסיון שהצטבר בישראל במתן טיפולים חדשים נוגדי-עמילואיד.
בין היתר הוצגו תוצאות סקר דעת קהל שנערך בקרב רופאים מומחים בישראל, אשר בחן את עמדותיהם כלפי ATT במחלת האלצהיימר. הסקר הופץ ביולי 2024 בקרב נוירולוגים, גריאטרים ופסיכיאטרים, כאשר מטרתו הייתה לזהות חסמים, תפיסות מוטעות וצרכים לשיפור יישום הטיפולים בפועל.
בסקר השתתפו 105 רופאים: 56% נוירולוגים, 28% גריאטרים, ו-16% פסיכיאטרים. למרות שרוב הנשאלים (84%) היו מודעים לטיפולים החדשים, כ-60% הביעו ספק ביכולתם להשפיע משמעותית על מהלך המחלה. 74% מתוך כלל הרופאים העידו כי ימליצו על טיפול בשלבים מוקדמים של המחלה, מתוכם נוירולוגים נטו יותר (85% ,p=0.018) בעוד שגריאטרים ופסיכיאטרים היו זהירים יותר, בעיקר מתוך שיקולים של מיעוט ניסיון קליני מצטבר וחששות ממורכבות הטיפול. החסמים העיקריים שזוהו היו עלות גבוהה, חוסר כיסוי ביטוחי מלא, זמינות מוגבלת של בדיקות אבחנתיות (MRI,יPET, ביומרקרים), וחשש מתופעות לוואי כגון ARIAי(Amyloid Related Imaging Abnormalities).
גורמים משמעותיים שהשפיעו על ההחלטה האם להפנות לטיפול כללו את גיל המטופל, מצבו הכלכלי, וזמינות תשתיות אבחון. הסקר הצביע על פער בגישה בין הדיסיפלינות השונות, והמסקנות שעלו ממנו כללו קריאה לחיזוק ההדרכה וההסברה לרופאים, הרחבת תשתיות לאבחון, הקמת מרכזים ייעודיים לטיפול קוגניטיבי, ושילוב בדיקות דם כביומרקרים לגילוי מוקדם, תוך שיתוף פעולה רב תחומי [2].
כמו כן, הצוות הציג בכנס במספר הזדמנויות את התשתית המוסדית שהוקמה בישראל לצורך מתן ATT, וכן את הניסיון הקליני שהצטבר ביחידה במתן Lecanemab. הודגש הצורך בשינוי התפיסה המערכתית בנוגע לניהול מתן ATT - החל מהחשיבות שבזיהוי המטופלים המתאימים בשלב מוקדם ברמת הקהילה, והפנייתם למרכזים השלישוניים כבר לאחר עיבוד ראשוני הכולל בדיקת סקר קוגניטיבי והדמיה מוחית. במרכז הוקמה תשתית מלאה תוך שימוש במודל של טיפול אינטגרטיבי וחדשני - כולל צוות רב-תחומי המשלב נוירולוגים קוגניטיביים, רדיולוגים ייעודיים, נוירופסיכולוגיות, מתאמות קליניות ואחיות שהוכשרו במיוחד, וניתן דגש על החשיבות של תיאום מלא בין כל חברי הצוות, לצורך מתן טיפול מותאם אישית. יוסד מסלול מהיר למטופלים מועמדים מתאימים, ובירור מובנה בתוך בית החולים הכולל MRI מוח, אבחון בביומרקרים (על ידי ניקור מותני או PET עמילואיד) ייעוץ גנטי ובירור סטטוס ל-ApoE.
במהלך תקופת ההכנה לטיפול (4-6 שבועות), כל מטופל נבחן בדיון צוות רב-תחומי שבועי. השיח בין הרופאים והצוות מאפשר קבלת החלטות משותפת ומבטיח בחירה מדויקת של מועמדים. מאחר והטיפול אינו ממומן על ידי סל הבריאות, מתאמת קלינית ייעודית מסייעת למטופלים בהתנהלות מול הביטוחים הפרטיים, במקביל למעקב אחר תיאום בדיקות וטיפולים.
תהליך מתן הטיפול התוך ורידי מתבצע תחת השגחה רפואית של רופא וצוות סיעודי במסגרת אשפוז יום נוירולוגי, תוך תיאום רב מקצועי מול צוות בית המרקחת. הוא כולל קבלה רפואית וסיעודית, וידוא סטטוס MRI למעקב ARIA וניטור תופעות לוואי. לכל אורך תקופת הטיפול מתבצע מעקב רפואי צמוד על ידי אחות מתאמת ורופא יחידה מטפל, והוא כולל בדיקות MRI חוזרות לניטור ARIA לפי פרוטוקול, מעקב תופעות לוואי ומעקב קליני. המתאמת הקלינית והאחות משמשות כנשות קשר קבועות למטופלים ולבני משפחותיהם [3].
במקביל, הוצגו נתונים [4] של כ-86 מטופלים אשר אובחנו בשלב מוקדם של אלצהיימר, והחלו טיפול במרכז לטיפולים מתקדמים ב-Lecanemab בתקופה שבין נובמבר 2023 לינואר 2025. הגיל הממוצע היה 72 שנים, וציון ה-MMSE הממוצע עמד על 24 טרם התחלת הטיפול. נתונים אלו מעט נמוכים יותר בהשוואה לנתונים קליניים שהוצגו מארה״ב [5] (1) (גיל ממוצע בין 74-76, ממוצע MMSE 26). בתום כ-6 חודשי מעקב, נצפתה ירידה קוגניטיבית מתונה במדד MMSE (ירידה ממוצעת של 1.56 נק’), בעיקר בקרב מטופלים מתחת לגיל 75. בקבוצת המבוגרים יותר לא הייתה ירידה מובהקת. שיעור ה-ARIA עמד על 18.6% – נמוך בהשוואה למחקרים הקליניים [6] ולנתונים מארה״ב (1,5), הבדל שניתן ככל הנראה לייחס להחלטה בישראל ובאירופה שלא לתת את הטיפול לנשאים הומוזיגוטיים ל-ApoE4. רק מקרה אחד היה סימפטומטי, ועבר רזולוציה לאחר מתן טיפול. תופעות הלוואי הקשורות לעירוי כללו עייפות, סחרחורת וחום קל, נצפו בעיקר בעת מתן המנות הראשונות של הטיפול ולא הובילו באף מקרה להפסקתו. כ-17 מטופלים (19.76%) הפסיקו טיפול, בעיקר בשל ARIA, בעיות רפואיות אחרות או אילוצים כלכליים (4).
צוינו גם האתגרים הרבים, לרבות העומס על המשאבים הקיימים והצורך להרחבת הפעילות, על מנת לעמוד בצרכים הגדלים תוך שמירה על איכות ובטיחות; עלויות הטיפול וההוצאות הנלוות (בדיקות MRI, אשפוז יום, ייעוץ גנטי) והיעדר הכללתו במסגרת הסל. על אף זאת, הנתונים הראו את יכולת הביצוע של טיפול כזה במסגרת של בית חולים שלישוני, בהינתן הכנה מתאימה, ואיששו כי ניתן לשלב טיפולים משני מהלך מחלה במערכת הציבורית – כל עוד קיימת מסגרת מובנית, צוות מקצועי רב-תחומי, ומעקב הדוק אחר בטיחות ויעילות, וזאת כבסיס להחלטות מדיניות בהקשר של שילוב ATT בטיפול השגרתי באלצהיימר (3).
This presentation might contain off label information only as scientific exchange. We do not recommend any use of off label products or indications.
מקורות:
[1] ד"ר מייקל רוזנבלום מאוניברסיטת וושינגטון מתוך הצגת Real-World Evidence בתרופה Lecanemab בארה״ב, תוך שימוש בנתוני עשרות מיליוני תביעות ביטוח רפואי ממאגר הנתונים האמריקאי PurpleLab®.
[2] Shir D, Shiner T, Bregman N. Anti-amyloid treatments for Alzheimer’s disease: A study on physicians perspectives. Journal of Alzheimer’s Disease. 2024;102(3):627-632. https://doi:10.1177/13872877241289788
[3] נתונים מתוך הצגה של ד״ר נועה ברגמן, מנהלת היחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית במרכז הרפואי תל אביב, במסגרת סימפוזיון בנושא Transforming outcomes in early Alzheimer’s disease: A focus on intervention and management בחסות חברת Eisai, ומתוך הצגה של ד״ר טליה נתן, נוירולוגית קוגניטיבית ביחידה.
[4] נתונים מתוך הצגה של ד״ר תמרה שיינר, מנהלת המרכז לטיפולים מתקדמים במרכז הרפואי תל אביב.
[5] ד"ר אנדי ליו, נתונים מניסיון המרכז הרפואי של אוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה עם 223 המטופלים הראשונים שקיבלו טיפול ב-Lecanemab במסגרת קלינית.
[6] van Dyck et al. Lecanemab in Early Alzheimer’s Disease; N Engl J Med, Published November 29, 2022 https://doi.org/10.1056/NEJMoa2212948
הכתבה בחסות חברת אסאיי
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
