מנתונים חדשים מצרפת שפורסמו בכתב העת PLOS One עולה כי היסטוריה של אבנים בכליות מלווה בעלייה של 46% בסיכון לסרטן הערמונית, כאשר הקשר הבולט ביותר תועד בקרב גברים עם היסטוריה של זיהום באגן הכליה. לעומת זאת, לא זוהה קשר מובהק בין אבנים בכיס המרה ובין הסיכון לממאירות ערמונית, למעט בקרב חולים עם רמות טריגליצרידים גבוהות.
עוד בעניין דומה
החוקרים בחנו נתונים ממדגם EPICAP (או Epidemiological Study of Prostate Cancer), מחקר מקרה-ביקורת מבוסס-אוכלוסייה להערכת הקשר בין אבנים בכליות ובכיס המרה ובין הסיכון לסרטן ערמונית.
מדגם המחקר כלל 817 גברים עם סרטן ערמונית, לצד 879 גברים ללא המחלה הממארת מהאוכלוסיה הכללית, כולם מתחת לגיל 75 שנים ומתגוררים במחוז הרו בצרפת. החוקרים אספו נתונים באמצעות ראיונות פנים-אל-פנים עם שאלונים מתוקנים שכללו מידע רפואי אישי, היסטוריה של אבנים בכליות ובכיס המרה, זיהומים בדרכי השתן ונתוני דיסליפידמיה.
מהנתונים עולה כי היסטוריה של אבנים בדרכי השתן לוותה בעלייה מובהקת סטטיסטית של 39% בסיכון לסרטן ערמונית בכל שלביו (יחס סיכויים של 1.39, רווח בר-סמך 95% של 1.10-1.75) ועלייה של 42% בסיכון לסרטן ערמונית בדרגה נמוכה (יחס סיכויים של 1.42, רווח בר-סמך 95% של 1.11-1.82).
היסטוריה אישית של אבנים בכליות לוותה בעלייה מובהקת סטטיסטית של 46% בסיכון לסרטן הערמונית (יחס סיכויים של 1.46, רווח בר-סמך 95% של 1.13-1.90), עם עלייה של 49% בסיכון לסרטן ערמונית בדרגה נמוכה (יחס סיכויים של 1.49, רווח בר-סמך 95% של 1.13-1.98).
באלה עם היסטוריה של זיהום באגן הכליה (פיאלונפריטיס) הקשר בין אבנים בכליות ובין סרטן ערמונית היה בולט עוד יותר (יחס סיכויים של 5.43, רווח בר-סמך 95% של 1.16-25.4). עם זאת, היסטוריה אישית של דלקת ערמונית ואבני כליות לא נקשרה עם הסיכון לסרטן ערמונית.
בגברים עם היפרטריגליצרדמיה, אבני מרה לוו בסיכון גבוה פי שלושה לסרטן ערמונית בדרגה גבוהה (יחס סיכויים של 3.58, רווח בר-סמך 95% של 1.05-12.22), אם כי לא תועד קשר מובהק סטטיסטית באלה עם רמות טריגליצרידים תקינות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על חשיבות ניטור ומניעה בקבוצות בתת קבוצות ספציפיות ומדגישים את הצורך במחקרים נוספים להבנה טובה יותר של המנגנונים בבסיס הקשר בין אבני כליות, אבני כיס מרה וסרטן הערמונית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה