נושא הטיפול המיטבי עבור סרטן ערמונית (Prostate Cancer - PCa) מקומי שנוי במחלוקת. מטרת מחקר זה היתה להשוות את השרידות ארוכת המועד בין נבדקים שעברו כריתה נרחבת (Radical Prostatectomy - RP), ברכיתרפיה (Brachytherapy - BT), טיפול קרינתי חיצוני (External Beam Radiotherapy - EBRT), טיפול להפחתת אנדרוגנים (Primary Androgen Deprivation Therapy - PADT) או השגחה (ניטור פעיל [Active Surveillance - AC] או השגחה והמתנה [Watchful Waiting - WW]) עבור PCa.
עוד בעניין דומה
בעוקבה פרוספקטיבי זה נכללו נבדקים ממספר רב של מרכזים רפואיים עבורם קיים מידע ממעקב ממושך, מתוך מאגר נתונים CaPSUREי(Cancer of the Prostate Strategic Urologic Research Endeavor).
לנבדקים היה PCa מקומי, מאושש בביופסיה, עם מחלה בדרגה T1-3aN0M0 אשר נאספו תוך שישה חודשים ממועד האבחנה ועבורם היה מידע סיכון קליני והיו במעקב של 12 חודשים לפחות.
החוקרים בחנו את הסיכון של PCa וביצעו ניתוח רב-משתני לצורך השוואה של תמותה המקושרת ל-PCaי(PCa Specific Mortality - PCSM) ותמותה מכל סיבה בריבוד לפי שיטת הטיפול הראשונית עם תקנון עבור גיל ועוקבה, באמצעות מדד CAPRAי(Cancer of the Prostate Risk Assessment) ונומוגרמה מאוששת היטב.
תוצאות המחקר הדגימו כי מתוך 11,864 נבדקים, 6,227 (53%) עברו RP,י1,645 (14%) קיבלו טיפול עם BT,י1,462 (12%) עם EBRT,י1,510 (13%) עברו PADT ו-1,020 (9%) היו בקבוצת AS/WW. כעבור משך מעקב חציוני של 9.4 (טווח בין-רבעוני של 5.8-13.7) שנים לאחר קבלת הטיפול, 764 נבדקים נפטרו עקב PCa.
לאחר תקנון עבור ציון CAPRA יחס הסיכונים ל-PSCM עבור BT עמד על 1.57 (רווח בר-סמך של 95%, 1.24-1.98; p<0.001); עבור EBRT עמד על 1.55 (רווח בר-סמך של 95%, 1.26-1.91; p<0.001); עבור PADT עמד על 2.36 (רווח בר-סמך של 95%, 1.94-2.87; p<0.001); עבור AS/WW עמד על 1.76 (רווח בר-סמך של 95%, 1.3-2.4; p<0.001), בהשוואה ל-RP.
במודלים עבור תוצאים ארוכי-מועד, ההבדל ב-PCSM היו זניחים עבור חולים עם מחלה בסיכון נמוך, עם עלייה בהבדלים ככל שהסיכון עלה.
מסקנת החוקרים היתה כי עבור נבדקים עם PCa מקומי, לאחר תקנון עבור גיל ותחלואה נלווית, PCSM היה נמוך יותר לאחר טיפול מקומי עבור נבדקים עם מחלה בסיכון מוגבר, במיוחד לאחר RP. יש צורך באישוש תוצאות אלו באמצעות מחקרים ארוכי מועד נוספים.
מקור: