במחקר עוקבה ארצי, החוקרים בחנו את ההשפעה של המשך השימוש במעכבי SGLT2י(Sodium-Glucose Cotransporter 2) מהמסגרת הביתית על תוצאות האשפוז בבית החולים בחולי סוכרת ולהעריך את הקשר של המשך השימוש במעכבי SGLT2 במהלך אשפוז עם תמותה באשפוז, פגיעה בכליות חריפה (AKI) ומשך השהייה (LOS).
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע באמצעות נתונים של מתוך מערכת הבריאות Veterans Affairs של אשפוזים בטיפול חריף בין 1 באפריל 2013 ל-31 באוגוסט 2021. החוקרים איתרו 36,505 חולי סוכרת שאושפזו בבתי חולים ושהיה להם מרשם חוץ למעכבי SGLT2 לפני האשפוז, מתוכם 5,936 המשיכו להשתמש במעכבי SGLT2 ו-30,569 הפסיקו את הטיפול.
הגיל הממוצע היה מעט שונה בין הקבוצה שהמשיכה ליטול מעכבי SGLT2 (67.2 שנים) לבין הקבוצה שהפסיקה (67.5 שנים). בשתי הקבוצות היו בעיקר גברים (כ-97%) ובעיקר לבנים (כ- 72%), כאשר אחוז קטן יותר היו שחורים (כ-21%). לא היו הבדלים מובהקים במגדר או גזע בין הקבוצות (P = 0.52).
החוקרים השתמשו בניתוח בינומי שלילי, משוקלל ציון נטייה וניתוח אפס כדי להשוות תוצאות. שיטות אלו הותאמו לגורמים שונים כמו דמוגרפיה ומחלות נלוות.
מתוצאות המחקר עולה כי לאחר התאמה לגורמים כמו גיל, מין, גזע, BMI ומצבים בריאותיים, לקבוצה שהמשיכה עם מעכבי SGLT2 היה שיעור תמותה נמוך ב-45% בהשוואה לקבוצה שהפסיקה להשתמש בהם (יחס שכיחות 0.55, רווח בר סמך 95%, 0.42-0.73, P <0.01).
לא היה הבדל מובהק בשכיחות של פגיעה חריפה בכליות בין שתי הקבוצות (יחס שכיחות 0.96, רווח בר סמך 95%, 0.90-1.02, P=0.17). עם זאת, לקבוצה שהמשיכה את הטיפול התרופתי היתה תקופת אשפוז קצרה מעט יותר של 4.7 ימים לעומת 4.9 ימים (יחס שכיחות 0.95, רווח בר סמך 95%, 0.93-0.95, p < 0.01). קשרים דומים נצפו בניתוחי רגישות מרובים.
החוקרים סיכמו כי המשך השימוש במעכבי SGLT2 במהלך אשפוז בקרב חולים עם סוכרת היה קשור לתמותה נמוכה משמעותית בבית החולים, ללא סיכון מוגבר לפגיעה כלייתית חריפה ותקופות אשפוז קצרות יותר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה