במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Journal of American College of Cardiology החוקרים ביקשו להשוות מונותרפיה של קלופידוגרל לאחר חודש אחד של DAPT בקבוצת קלופידוגרל עם מונותרפיה של אספירין לאחר 12 חודשים של DAPT (בקבוצת אספירין) לאחר התערבות כלילית מלעורית (PCI) במשך חמש שנים.
עוד בעניין דומה
החוקרים חילקו באקראי חולים שעברו PCI עם סטנטים קובלט-כרום משחררי אוורולימוס (cobalt-chromium everolimus-eluting stents) באופן של 1 ל-1 לקבוצות קלופידוגרל או אספירין. התוצא העיקרי של המחקר היה שילוב של תוצאות קרדיווסקולריות (מוות קרדיווסקולרי, אוטם שריר הלב, שבץ או פקקת סטנט מוגדרת) או דימום גדול (דימום של טרומבוליזה באוטם שריר הלב (TIMI) גדול או קל.
מבין 3,005 חולי המחקר (גיל: 68.6 ± 10.7 שנים; נשים: 22.3%; תסמונת כלילית חריפה: 38.3%), 2,934 חולים (97.6%) השלימו את המעקב של חמש שנים (היענות לתרופות המחקר לאחר 395 ימים: 84.7 % ו-75.9%).
בתוצאות המחקר ראו כי קבוצת הקלופידוגרל בהשוואה לקבוצת האספירין היתה לא פחות טובה אך לא עדיפה עבור התוצא העיקרי (11.75% ו-13.57%, בהתאמה; יחס סיכונים 0.85; רווח בר סמך 95%: 0.70-1.05). P superiorityי= 0.13 ;P noninferiorityי< 0.001.
עם זאת, נמצא שטיפול עם קלופידוגרל היה עדיף עבור התוצאות הקרדיווסקולריות (8.61% ו-11.05%, בהתאמה; יחס סיכונים 0.77; רווח בר סמך 95%: 0.61-0.97) 3 P = 0.0 ולא עדיף עבור דימום גדול (4.44% ו-4.92%, בהתאמה; יחס סיכונים 0.89; רווח בר סמך 95%: 0.64-1.25; (P= 0.51).
בהערכה לאחר שנה של טיפול, קלופידוגרל היה עדיף מספרית, אך לא באופן מובהק, על אספירין עבור אירועים קרדיווסקולריים (6.79% ו-8.68%, בהתאמה; יחס סיכונים 0.77; רווח בר סמך 95%: 0.59-1.01; (P= 0.06) ללא הבדל באירועים של דימום גדול (3.99% ו-3.32%, בהתאמה; יחס סיכונים 1.23; רווח בר סמך 95%: 0.84-1.81; (P= 0.31).
לסיכום, קלופידוגרל עשוי להיות חלופה אטרקטיבית לאספירין עם יתרון איסכמי גבולי מעבר לשנה לאחר PCI.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה