רופאי משפחה עברו במהירות לשימוש בטיפול וירטואלי במהלך מגיפת הקורונה, אך לא ידוע במידה רבה אם השינוי הזה השפיע על המוטיבציה שלהם במקום העבודה. במחקר החתך שממצאיו פורסמו בכתב העת Annals of Family Medicine, החוקרים העריכו אם רופאי המשפחה חוו מוטיבציה רצונית (לעומת מבוקרת) לשימוש בטיפול וירטואלי, כיצד זה קשור לרווחתם הסובייקטיבית, והאם סיפוק (לעומת תסכול) מהצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים שלהם בעבודה תיווך את המערכת היחסים הזאת.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר נאספו נתונים כמותיים מ-156 רופאי משפחה באלברטה, קנדה. השאלון הכיל סולמות מאומתים למדידת איכות המוטיבציה, שביעות רצון במקום העבודה, ותחושת well-being סובייקטיבית.
תוצאות המחקר הראו כי קיים שונות רבה בין רופאי המשפחה בנוגע לאיכות המוטיבציה שלהם לשימוש בטיפול וירטואלי. מוטיבציה מבוקרת, לעומת מרצון האישי, לשימוש בטיפול וירטואלי הייתה קשורה לתחושת well-being נמוכה יותר, ותסכול במקום העבודה תיווך באופן מלא את מערכת היחסים הזו. לעומת זאת, שביעות רצון במקום העבודה, אך לא מוטיבציה אוטונומית לשימוש בטיפול וירטואלי, היה קשור לתחושת well-being גבוהה יותר.
החוקרים סיכמו כי כאשר המוטיבציה האישית של רופאי משפחה לשימוש בטיפול וירטואלי נמוכה, הדבר יוביל לתחושת well-being סובייקטיבית ירודה יותר, בגלל תסכול בצרכים הפסיכולוגים הבסיסיים במקום העבודה. הבנה טובה יותר של עניין זה חיונית למיטוב השילוב של טיפול וירטואלי בטיפול הסטנדרטי ולתמיכה ברווחת רופאי המשפחה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה