מתילארגונובין היא תרופה הגורמת לכיווץ כלי דם שבאופן היסטורי שימשה כטיפול הגורם לכיווץ כלי דם קורונריים במעבדה. מעבר לכך, התרופה משמשת גם כקו ראשון כטיפול המעלה טונוס רחם בניהול של דימום לאחר לידה.
עוד בעניין דומה
בתיאור המקרה שמובא בכתב העת BMC Cardiovascular Disorders מתואר מקרה של כיווץ כלי דם קורונריים לאחר שימוש במתילארגונובין עקב דימום אחרי לידה.
במקרה מתוארת אישה בת 29 עם רקע של עישון ותרומבוציטופניה אידיופתית אשר קיבלה טיפול עם מתילארגונובין לאחר לידת תאומים במטרה לנהל דימום תוך רחמי לאחר הלידה.
לאחר מכן סבלה המטופלת מאירועים של כאבים בחזה וערכי טרופונין בעל רגישות גבוהה של עד 1,509 ננוגרם לליטר המלווים בהיפוכי גלי T מחיצתיים, מקטע פליטה של 49% והיפוקינזיה בבסיס הקיר המחיצתי. בבדיקת אנגיוגרפיה של כלי הדם הכליליים הודגמו כלי דם שמורים ללא דיסקציה.
המטופלת נוהלה באופן שמרני שכלל טיפול עם אספירין ומטופרולול, ובמפגש מעקב, חדר שמאל שב לתפקוד מלא עם רזולוציה של האנומליות התנועתיות בקיר המחיצתי.
בהתחשב בפרטים לעיל, סביר שכיווץ כלי דם על רקע מתן מתילארגונובין תוך שרירי הוא הסיבה הסבירה ביותר לכאב בחזה והאיסכמיה המקושרת לכך.
שימוש במתילארגונובין תוך שרירי, תוך רחמי, תוך ורידי או אפילו פומי, בקושי גורם לכיווץ כלי דם שיכול להוביל לאיסכמיה של שריר הלב. עם זאת, קרדיולוגים המטפלים במטופלות לאחר לידה צריכים להיות מודעים לסיבוכים הקטלניים שיכולים להתרחש על רקע הטיפול. לכן, זיהוי מוקדם ומתן ניטרוגליצרין תת לשוני הם חשובים ויכולים למנוע סיבוכים חמורים של הפרעות קצב, חסימת הולכה לבבית או דום לב.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה