נתוני חתך מצביעים על כך שמחלת כלי דם קטנים (SVD: small vessel disease) במוח נקשרת עם ליקויים מוטוריים ועם סימנים פרקינסוניים. עם זאת, מעטים הם הנתונים האורכיים בנוגע לשאלה האם SVD מגבירה את הסיכון להיארעות של פרקינסוניזם.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Annals of Neurology, החוקרים בדקו את הקשר בין חומרת ה-SVD בתחילת המחקר וההתקדמות של SVD לבין היארעות של פרקינסוניזם במהלך תקופת מעקב של 14 שנה.
לצורך כך, החוקרים אספו 503 משתתפים עם SVD ממחקר העוקבה הפרוספקטיבי RUN DMC, כאשר כלל המטופלים היו ללא פרקינסוניזם בעת תחילת המחקר. הכללת הבסיס בתחילת המחקר נערכה בשנת 2006 והמעקב התרחש בשנים 2011, 2015 ו-2020.
במסגרת המעקב נאספו נתונים מהדמיית תהודה מגנטית (MRI) ובוצעו הערכות מוטוריות. פרקינסוניזם אובחן לפי הקריטריונים של UK Brain Bank ורובד לפרקינסוניזם וסקולרי (VaP: vascular parkinsonism) ומחלת פרקינסון אידיופתית (IPD). החוקרים בנו מודלים ליניאריים עם השפעה מעורבת על מנת להעריך את קצב השינויים האינדיבידואלי במאפייני ה-MRI.
המעקב אחרי פרקינסוניזם היה קרוב למלא (99%). בסך הכל 51 (10.2%) משתתפים פיתחו פרקינסוניזם (33 VaP,י17 IPD, ו-progressive supranuclear palsy אחד). חולים עם היארעות של VaP היו בעלי עול גבוה יותר של ה-SVD בהשוואה לחולים עם IPD.
היפראינטנסיות (hyperintensities) גבוהה יותר של החומר הלבן בתחילת המחקר (יחס הסיכונים = 1.46 לכל עלייה של 1-SD, רווח בר-סמך של 95% 1.21-1.78), peak width of skeletonized mean diffusivity (יחס הסיכונים = 1.66 על כל עלייה של 1-SD, רווח בר-סמך של 95% = 1.34-2.05), והימצאות של לקונות (יחס הסיכונים = 1.84, רווח בר-סמך של 95% 0.99-3.42) נקשרו עם סיכון מוגבר לפרקינסוניזם מכל סיבה. הימצאות של לקונות נקשרה עם היארעות של VaP (יחס הסיכונים = 4.64, רווח בר-סמך של 95% 1.32-16.32).
לסיכום, הן חומרת ה-SVD בבסיס המחקר והן ההתקדמות של SVD נקשרו באופן בלתי תלוי עם פרקינסוניזם בטווח הארוך.
ממצאי החוקרים מעידים על כך שישנו תפקיד סיבתי של המחלה בהתפתחות של פרקינסוניזם. החוקרים מציינים כי קיים צורך במחקרים עתידיים על מנת לבחון את הפתופיזיולוגיה העומדת בבסיס קשר זה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה