במהלך מגיפה, כאשר עומדים בפני רופאים ברפואה ראשונית מחסומים רבים לספק רפואה מניעתית, ניהול של מחלות כרוניות ותגובה מוקדמת למחלות חריפות, לא ברור האם רפואה ראשונית תורמת להפחתת שיעורי האשפוז. לכן, במחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Annals of Family Medicine ניסו החוקרים לבחון את הקשר שבין מאפייני ליבה של רפואה ראשונית וסך האשפוזים במהלך מגיפת הקורונה.
עוד בעניין דומה
מחקר זה היה מחקר עוקבה פרוספקטיבי לאומי שנערך במהלך מגיפת הקורונה ובו נכלל מדגם מייצג של אוכלוסיית המבוגרים ביפן בגילאי 40-75. מאפייני רפואה ראשונית (קשר ראשוני, מעקב ארוך טווח, תיאום, כוללנות ואוריינטציה בקהילה) הוערכו באמצעות הגירסה היפנית של הכלי להערכת רפואה ראשונית (JPCAT). התוצא הראשי שנמדד במחקר היה היארעות של אשפוז מכל סיבה במהלך תקופה של 12 חודשים, בין מאי 2021 לאפריל 2022.
במסגרת המחקר נותח מידע מ-1,161 מטופלים (שיעור מעקב של 92.0%). לאחר תקנון לערפלנים, הראו תוצאות המחקר כי סך המאפיינים של רפואה ראשונית (כפי שהוערכו באמצעות ציוני ה-JPCAT) היו קשורים, באופן תלוי מינון לירידה בשיעור האשפוזים (יחס סיכויים – 0.37, רב״ס 95% - 0.16-0.83 – עבור רבעון הציונים הגבוה ביותר בהשוואה להיעדר מקור טיפול קבוע). מעבר לכך, מצאו החוקרים כי הקשרים בין כל הדומיינים של שאלון ה-JPCAT ואשפוזים היו מובהקים סטטיסטית כאשר הושוו בין הרבעון הגבוה ביותר להיעדר מקור טיפול קבוע.
ממחקר זה עולה כי רפואה ראשונית, בייחוד כשמדובר ברפואה ראשונית באיכות הגבוהה ביותר, נמצאה כקשורה לירידה בשיעור האשפוזים, אפילו בזמן מגיפה כאשר קיימים מכשולים רבים לשירותי בריאות. ממצאים אלה תומכים במדיניות התומכת בחיזוק מערכות רפואה ראשונית במהלך ולאחר מגיפת הקורונה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה