אולטרסאונד שרירים מהווה גישה מבטיחה לסיוע באבחון של מחלות עצב-שריר בחולים קשים. עם זאת, הסטנדרטיזציה של מדידות אולטרסאונד במחקר קליני עודנה לוקה בחסר, דבר המקשה על היכולת לבצע השוואה ישירה בין מחקרים. ישנו צורך בפרוטוקולים להערכה איכותית של שינויים בשרירים של חולים קריטיים המאושפזים במחלקות לטיפול נמרץ והם בסיכון גבוה להתפתחות חולשה נוירומוסקולרית נרכשת (Intensive Care Unit Acquired Weakness – ICUAW).
עוד בעניין דומה
במחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Intensive Care Medicine ערכו החוקרים ניתוח רטרוספקטיבי תצפיתי אשר התבסס על שלושה מחקרים תצפיתיים פרוספקטיביים. במחקרים אלה ביקשו החוקרים לאבחן שינויים בשרירים על ידי מדידות אולטרסאונד של שריר ארבע ראשי. בכל אחד משלושת המחקרים נעשה שימוש בפרוטוקול שונה.
בסך הכל נבדקו 62 חולים אשר אושפזו על רקע כירורגי, טיפול נוירולוגי קריטי וטיפול בטראומה. החולים הקריטיים עברו הערכה סדרתית על ידי פרוטוקולי אולטרסאונד שונים במהלכו של השבוע הראשון למחלתם. השינוי היחסי במדידות האולטרסאונד חושב בהתאם למיקום, לשיטת ההערכה ולפרמטרים נוספים. ההשוואה בוצעה באמצעות מודלים של אפקט מעורב כאשר המשתנים כללו מיקום, גובה וצד בתור משתנים משפיעים והמטופלים כאפקט קבוע. הקשר בין משתנים לתוצאים הוערך על ידי ניתוח רגרסיה רב משתנית.
תוצאות המחקר הדגימו כי שיטות אולטרסאונד ואתרי המדידה השונים של שריר הארבע ראשי מכלל הפרוטוקולים היו יעילים באותה מידה בזיהוי שינויים בשרירים. במהלך השבוע הראשון של השהות בטיפול נמרץ זוהו שתי קבוצות עיקריות: חולים עם ירידה במסת השריר באולטרסאונד (n = 42) וקבוצה עם הגדלה במסה (n=23). תמותה בבית החולים היתה גבוהה יותר באופן מובהק בקבוצה עם נפיחות שרירים) 8 [19%] לעומת 12 [52%], (p = .013).
מתוצאות מחקר זה עולה כי הגישות השונות למדידת אולטרסאונד במהלך מחלה קריטית הן בעלות יעילות זהה לזיהוי שינויים בשרירים. בעוד שלחלק מהחולים יש ירידה במסת השריר, אחרים מראים נפיחות של השרירים, דבר אשר עלול לגרום להפחתת ההסתברות לשרוד את האשפוז. הסיבות הנסיבתיות לתוצאות אלו עדיין דורשות בירור.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה