במחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת American Journal of Hospice and Palliative Medicine ביקשו החוקרים להעריך את השפעתם של הרגלים דתיים על סימפטומים בקרב מטופלים עם סרטן מתקדם.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר נסקרו 283 חולים. מידע אפידמיולוגי בסיסי נאסף מהם באופן שיטתי בעת קבלתם לטיפול פליאטיבי. נוסף על כך, החולים נשאלו לגבי אמונותיהן הדתיות, רמת הקשרים החברתיים הנובעים מאמונתם הדתית, תפקידה של הדת בחייהם והתדירות בה הם מתפללים. החוקרים עשו שימוש במדדי ההערכה לסימפטומים וחרדה - Edmonton Symptom Assessment Scaleי(ESAS) ו-Hospital Anxiety Depression scaleי(HADS).
תוצאות המחקר הדגימו כי מתקיים קשר בלתי תלוי בין גיל ומין לבין אמונה דתית (p = 0.042 ו- p = 0.016, בהתאמה). מין (נקבה, p=0.026), גיל (p = 0.003), ציון תפקודי נמוך יותר במדד Karnofsky performance status (KPS)י(p = 0.022) וציון HADS-A גבוה יותר (p = 0.003), הודגמו כבעלי קשר בלתי תלוי לרמת הקשרים החברתיים הנובעים מאמונתם הדתית.
מין (נקבה, p=0.002), ציון KPS נמוך יותר (p = 0.005) וציון HADS-A גבוה יותר (p = 0.04), הודגמו עם קשר בלתי תלוי לתפקיד חשוב יותר של הדת בחייהם של המטופלים. לבסוף, מין (נקבה, p < 0.0005), ציון KPS נמוך יותר (p = 0.001) ועייפות (p = 0.05) הודגמו כבעלי קשר בלתי תלוי לתדירות תפילות גבוה יותר.
מתוצאות מחקר זה עולה כי בקרב מטופלים פליאטיבים עם סרטן מתקדם מתקיים קשר ישר בין רמת נוכחות הדת בחיי המטופלים לבין רמות החרדה. קשר זה הודגם כחזק במיוחד בקרב המטופלים המבוגרים יותר, נשים ואלה עם ציון KPS נמוך יותר. למאפיינים האמוניים-דתיים לא היה קשר לאף אחד מהסימפטומים האחרים הנכללים במדד ESAS.
מקור: