להפרעה בתפקוד בלוטת התריס לאחר כריתת הבלוטה וטיפול משלים בדיכוי הורמון TSHי(Thyroid-Stimulating Hormone) יכולה להיות השפעה שלילית על הומאוסטזיס של גלוקוז עבור מטופלים עם סרטן בלוטת התריס. מטרת המחקר היתה לבחון האם כריתת בלוטת התריס במטופלים עם סרטן של הבלוטה מעלה את הסיכון לפתח סוכרת סוג 2. בנוסף, החוקרים בחנו את הקשר בין מינון לבותירוקסין לבין הסיכון לפתח סוכרת סוג 2.
עוד בעניין דומה
למחקר רטרוספקטיבי מבוסס אוכלוסין אספו נתונים מתוך מאגר הנתונים של ביטוח הבריאות הלאומי של קוריאה. במחקר נכללו 36,377 מטופלים עם סרטן בלוטת התריס אשר אין להם סוכרת מאובחנת ועברו כריתת בלוטת תריס בין השנים 2004-2013. נבדקים אלה צומדו, ביחס של 1:1, אל מטופלים ללא סרטן בלוטת התריס, לפי התאמת ציוני נטייה. התוצא העיקרי שנבדק היה התפתחות סוכרת סוג 2.
תוצאות המחקר הדגימו כי מטופלים עם סרטן בלוטת התריס אשר עברו כריתה של הבלוטה נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת סוג 2, בהשוואה למקרי הביקורת (יחס סיכונים של 1.43, רווח בר-סמך של 1.39-1.47).
לעומת נבדקים עם סרטן בלוטת התריס שנמצאים ברביע השני מבחינת מינון ממוצע של לבותירוקסין (101-127 מיקרוגרם/יום), נבדקים ברביע הראשון (מתחת ל-101 מק"ג/יום; יחס סיכונים של 1.45, רווח בר-סמך של 95%, 1.36-1.54) והרביעי (150 מק"ג/יום, ומעלה; יחס סיכונים של 1.37, רווח בר-סמך של 95% 1.29-1.45) היו בסיכון מוגבר לפתח סוכרת סוג 2. זאת בניגוד לנבדקים ברביע השלישי (128-149 מק"ג/יום; יחס סיכונים של 0.91, רווח בר-סמך של 95%, 0.85-0.97) שהתייצגו עם ירידה בסיכון לפתח סוכרת סוג 2.
מסקנת החוקרים היתה כי מטופלים עם סרטן בלוטת תריס אשר עברו כריתה של הבלוטה נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סוכרת סוג 2, לעומת מקרי הביקורת. עם זאת, נמצא קשר תלוי מינון, בצורת U, בין מינון הטיפול עם לבותירוקסין לבין הסיכון לפתח סוכרת סוג 2.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה