הדמיות של תאי אפיתל אסתמטיים זיהו חוסר ביכולת נדידה תאית

האפיתל היא רקמה אשר מזוהה כקשורה לתהליך הפתולוגי של אסתמה על שלל הפנוטיפים שלה. על שהחלמה איטית של פצע באפיתל אסתמטי נצפה באופן עקבי, מנגנונים בבסיס התופעה עדיין לא מובנים היטב, באופן חלקי בשל קשיים בחקר תהליכים פיזיולוגיים דינמיים המערבים  מערכות רב שכבתיות פולאריות. על אף שחיסוניות סוג 2 הוצעה כבעלת תפקיד בתהליך, המנגנון הקשור לפגיעה בריפוי אינו ברור.

מטרת המחקר היתה לפתח ולהשתמש במערכות רב שכבתיות פולאריות של תאי אפיתל, ממקור של מטופלים עם אסתמה, על מנת להעריך נדידה תאית בתגובה לפציעה עקב מצבי חיסוניות סוג 2 שאינה מטופלת.

במסגרת המחקר הוערך מכשיר פגיעה בתאים פולאריים רב שכבתיים, לצד הדמיה קונפוקאלית של תאים בזמן אמת/מקטעים תחת IL-13 ותנאים בלתי מטופלים. החוקרים העריכו את ההשפעה על התהליך של ליפו-אוקיגנאז 15 (15LO1), אנזים השייך לחיסוניות סוג 2. כמו כן, החוקרים העריכו דפוסי הגירה תאית באמצעות Möbius לצורך השוואה סטטיסטית.

תוצאות המחקר הראו כי גירוי IL-13 השפיע בצורה שלילית על ריפוי פצע על ידי שינוי המהירות הכולל והאצה של תאים מסוימים. כמו כן, עיכוב 15LO1 שיפר באופן חלקי על ריפוי פצע דרך שיפור המהירות הכוללת.

החוקרים סיכמו כי אבנורמליות בהגירת תאים תרמה להאטה בהחלמת פצע של תאים תחת השפעת IL-13, תהליך אשר התהפך במידה בינונית על ידי עיכוב 15LO1. ממצאים אלה הצביעו על תפקידו האפשרי של 15LO1 כמטרה טיפולית באסתמה.

מקור:

Mingzhu Jin, MD  et. al (2022)  DOI: https://doi.org/10.1016/j.jaci.2021.08.027

https://www.jacionline.org/article/S0091-6749(21)01402-0/fulltext

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה