מטרת המחקר היתה ליצור מדד שבריריות (Frailty Index - FI) ולבחון את היחס בין שבריריות לבין (1) תוצאים שליליים (2) יעילות ובטיחות של שליטה אינטנסיבית בלחץ הדם וגלוקוז בדם של מטופלים עם סוכרת סוג 2; במסגרת מחקר ADVANCEי(Action in Diabetes and Vascular Disease: Preterax and Diamicron Modified Release Controlled Evaluation).
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו במודלים של COX על מנת לאמוד את היעילות והבטיחות של שליטה אינטנסיבית ברמות הגלוקוז בדם ובלחץ הדם, לפי מצב השבריריות (מוגדר כ-FI> 0.21). התוצאים העיקריים שנבדקו היו אירועים מיקרו ומאקרו-וסקולריים. התוצאים המשניים היו תמותה מכל סיבה, תמותה קרדיו-וסקולרית, היפוגליקמיה קשה והפסקת הטיפול בלחץ הדם עקב סחרחורות/ תת-לחץ דם.
במחקר השתתפו 11,140 מטופלים (גיל ממוצע של 65.8 שנים, 42.5% נשים, 25.7% שבריריים). תוצאות המחקר הדגימו כי שבריריות הינו גורם חיזוי עצמאי של כלל התוצאים הראשונים והשניוניים במחקר.
ההשפעה של טיפול גליקמי אינטנסיבי על התוצאים העיקריים של המחקר הציגה עדות להחלשה של המטופלים השבריריים; יחס הסיכונים לאירועים מיקרו ומאקרו-וסקולריים משמעותיים עמד על 1.03 (רווח בר-סמך של 95%; 0.9-1.19) עבור אוכלוסיית החולים השבריריים לעומת 0.84 (רווח בר-סמך של 95%; 0.74-0.94) בשאר האוכלוסייה (p=0.02).
מגמה דומה נצפתה עבור התערבויות לאיזון לחץ דם. שיעורי האירועים ההיפוגליקמיים (לכל 1,000 שנות אדם) היו גבוהים יותר באוכלוסיית החולים השבריריים ועמדו על 8.39 (6.15-10.63) לעומת 4.8 (3.84-5.76) בחולים לא שבריריים (p<0.001). לא נצפה הבדל מובהק בשיעורי הפסקת הטיפול ללחץ דם בין קבוצות המחקר.
מסקנת החוקרים היתה כי מדד שבריריות יכול לסייע בזיהוי חולים עם סבירות גבוהה לתוצאים שליליים. כמו כן, נצפה כי חולים שבריריים מפיקים פחות תועלת מטיפול אינטנסיבי להורדת לחץ דם ורמות גלוקוז בדם.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה